זה מאמר על איש שכמעט לא היה ידוע מחוץ לברה"מ.
(אם כי כמו בהרבה דברים התברר כי הוא הביא בעקיפין לדבר אחר ממה שרצה להביא)
עם נפילת מסך הברזל התברר כי הוא היה דמות מפתחוההשפעה שלו הייתה רבה מאוד.
כידוע סטלין היה השם שבחר לעצמו הרודן ששלט בברה"מ ביד ברזל במשך 30 שנים.
אף אחד לא זוכר את שמו האמיתי אלא רק את השם סטלין שפירושו פלדה.
כולם מכירים את מעשי הטיהור (שם יפה למעשי רצח המוניים) שביצע סטלין.
באופן טבעי מינה סטלין לעוזרים אנשים שלא נרתעו מיישום המדיניות האכזרית.
אחרי מותו של סטלין פרץ קרב ירושה בין העוזרים ובמשך השנים עלו מנהיגים אחרים
לשלטון ואחרים הודחו, חלקם נאסרו וחלקם הוצאו להורג.
חרושצ"וב, גרומיקו,ברז"נייב,מולוטוב כל אלו שמות מוכרים יחסית.
אחד מהעוזרים של סטלין בחר להישאר בצל.
שמו ידוע הרבה פחות מהשאר בהתחשב בעובדה שהוא היה 30 שנה כחבר מלא
בפוליטבירו. הכוונה היא למיכאיל סוסלוב.
הוא אומנם לא בחר בשם של פלדה או מתכת חזקה כלשהי אבל מתברר כי
הוא למעשה היה היורש לאכזריות של סטלין.
הוא מהווה את הכותרת שרשמתי בתחילת הכתבה:
הפלדה השקטה שאחרי סטלין.
סוסלוב הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב 1921.
עד מהרה התקדם בהררכיה המפלגתית עד שמונה לקומיסר לענייני מעוטים.
בתפקיד הזה הוא ביצע בהתלהבות ובאכזריות את הפקודות של סטלין.
מיליוני מיעוטים- אזרים,קוקזים,טטרים,קזחים וכדומה הועמסו על קרונות
וגורשו מכפריהם למקומות אחרים בברית המועצות.
עשרות אלפים קפאו למוות במסעות בקרונות פתוחים ועשרות אלפים נוספים
גוועו ברעב.
בנוסף לכך נאסרו ונרצחו עוד מאות אלפים "חשודים" בהתנהגות "אנטי סובייטית"
על כל אלו פיקח מיכאיל סוסלוב.
כאשר התגלה אי שקט בארצות הבלטיות נשלח סוסלוב לליטא.
סוסלוב אמר לעמיתיו במפלגה כי מבחינתו אין לו בעייה שלא ישאר אף ליטאי
בליטא או כפי שהוא ניסח "ליטא ללא ליטאים".
אמר ועשה- מאות אלפי ליטאים נשלחו לגולאג.
עשרות אלפים מתו ברעב או סתם נרצחו.
המטרה הושגה: ליטא, לטביה ואסטוניה (הארצות הבלטיות) הפכו לרפובליקות שקטות וצייתניות.
במשך השנים אחרי מותו של סטלין הפך סוסלוב לסמן הימני של המפלגה.
הוא הסתפק תמיד בתואר האידיאולוג של המפלגה , כלומר מספר שתיים הנצחי.
הצבא והקג"ב תמיד ראו בו את הבוס האמיתי כך שאפילו שר ההגנה ויו"ר הקג"ב
לא יכלו לסרב להנחיות שלו, למרות שמבחינה חוקית הוא לא היה ממונה עליהם.
בסיום מלחמת העולם השנייה תבע סוסלוב יחס קשה לכל מדינה שניסתה להתמרד בשלטון
הסובייטי במזרח אירופה - הוא פיקח אישית על דיכוי המרד ההונגרי של 1956.
ב 1968 הזהיר סוסלוב את המנהיג דאז ברז"נייב כי אם הצבא האדום לא יתערב
באביב של פראג הוא יפעל להדחת ברז"נייב. הצבא האדום אכן פלש לפראג.
סוסלוב פעל כל השנים להאדיר את זיכרו של סטלין
והוא זה שדחף לפלוש לאפגניסטאן בסוף שנות ה 70.
בכל נושא של דטאנט , מירוץ חימוש, שליחת נשק לבעלי ברית וכדומה
תמיד היה סוסלוב בראש הדוחפים לעימות עם המערב.
סוסלוב מת ב 1982 ונקבר בחומת הקרמלין. כבוד שרק מעטים זכו לו.
במערב לא היה ידוע עד כמה הוא היה הדמות החזקה בברה"מ ורק
כאשר נפל מסך הברזל והתגלה מה באמת היה בישיבות הקרמלין התבררה
ההשפעה הגדולה שלו.
לסיום נקודה אירונית-
מיכאל גורבצ"וב , האיש שהביא את השינוי שגרם להתפרקות ברה"מ היה בן טיפוחיו
של סוסלוב. סוסלוב הולך שולל ע"י גורבצ"וב וחשב שהוא מחזיק בדעות כמוהו.
כך שבפועל ניתן לומר כי סוסלוב סייע לתהליך שהוא עצמו היה גדול המתנגדים לו.
אני מפרסם את המאמר בנובמבר כי זה חודש הולדתו של סוסלוב, לא הייתי בליטא אבל אני מנחש כי הם לא יציינו את החודש הזה, יתכן שהם יבחרו לציין דווקא את חודש ינואר כי זה חודש פטירתו של סוסלוב.
כידוע סטלין היה השם שבחר לעצמו הרודן ששלט בברה"מ ביד ברזל במשך 30 שנים.
אף אחד לא זוכר את שמו האמיתי אלא רק את השם סטלין שפירושו פלדה.
כולם מכירים את מעשי הטיהור (שם יפה למעשי רצח המוניים) שביצע סטלין.
באופן טבעי מינה סטלין לעוזרים אנשים שלא נרתעו מיישום המדיניות האכזרית.
אחרי מותו של סטלין פרץ קרב ירושה בין העוזרים ובמשך השנים עלו מנהיגים אחרים
לשלטון ואחרים הודחו, חלקם נאסרו וחלקם הוצאו להורג.
חרושצ"וב, גרומיקו,ברז"נייב,מולוטוב כל אלו שמות מוכרים יחסית.
אחד מהעוזרים של סטלין בחר להישאר בצל.
שמו ידוע הרבה פחות מהשאר בהתחשב בעובדה שהוא היה 30 שנה כחבר מלא
בפוליטבירו. הכוונה היא למיכאיל סוסלוב.
הוא אומנם לא בחר בשם של פלדה או מתכת חזקה כלשהי אבל מתברר כי
הוא למעשה היה היורש לאכזריות של סטלין.
הוא מהווה את הכותרת שרשמתי בתחילת הכתבה:
הפלדה השקטה שאחרי סטלין.
סוסלוב הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב 1921.
עד מהרה התקדם בהררכיה המפלגתית עד שמונה לקומיסר לענייני מעוטים.
בתפקיד הזה הוא ביצע בהתלהבות ובאכזריות את הפקודות של סטלין.
מיליוני מיעוטים- אזרים,קוקזים,טטרים,קזחים וכדומה הועמסו על קרונות
וגורשו מכפריהם למקומות אחרים בברית המועצות.
עשרות אלפים קפאו למוות במסעות בקרונות פתוחים ועשרות אלפים נוספים
גוועו ברעב.
בנוסף לכך נאסרו ונרצחו עוד מאות אלפים "חשודים" בהתנהגות "אנטי סובייטית"
על כל אלו פיקח מיכאיל סוסלוב.
כאשר התגלה אי שקט בארצות הבלטיות נשלח סוסלוב לליטא.
סוסלוב אמר לעמיתיו במפלגה כי מבחינתו אין לו בעייה שלא ישאר אף ליטאי
בליטא או כפי שהוא ניסח "ליטא ללא ליטאים".
אמר ועשה- מאות אלפי ליטאים נשלחו לגולאג.
עשרות אלפים מתו ברעב או סתם נרצחו.
המטרה הושגה: ליטא, לטביה ואסטוניה (הארצות הבלטיות) הפכו לרפובליקות שקטות וצייתניות.
במשך השנים אחרי מותו של סטלין הפך סוסלוב לסמן הימני של המפלגה.
הוא הסתפק תמיד בתואר האידיאולוג של המפלגה , כלומר מספר שתיים הנצחי.
הצבא והקג"ב תמיד ראו בו את הבוס האמיתי כך שאפילו שר ההגנה ויו"ר הקג"ב
לא יכלו לסרב להנחיות שלו, למרות שמבחינה חוקית הוא לא היה ממונה עליהם.
בסיום מלחמת העולם השנייה תבע סוסלוב יחס קשה לכל מדינה שניסתה להתמרד בשלטון
הסובייטי במזרח אירופה - הוא פיקח אישית על דיכוי המרד ההונגרי של 1956.
ב 1968 הזהיר סוסלוב את המנהיג דאז ברז"נייב כי אם הצבא האדום לא יתערב
באביב של פראג הוא יפעל להדחת ברז"נייב. הצבא האדום אכן פלש לפראג.
סוסלוב פעל כל השנים להאדיר את זיכרו של סטלין
והוא זה שדחף לפלוש לאפגניסטאן בסוף שנות ה 70.
בכל נושא של דטאנט , מירוץ חימוש, שליחת נשק לבעלי ברית וכדומה
תמיד היה סוסלוב בראש הדוחפים לעימות עם המערב.
סוסלוב מת ב 1982 ונקבר בחומת הקרמלין. כבוד שרק מעטים זכו לו.
במערב לא היה ידוע עד כמה הוא היה הדמות החזקה בברה"מ ורק
כאשר נפל מסך הברזל והתגלה מה באמת היה בישיבות הקרמלין התבררה
ההשפעה הגדולה שלו.
לסיום נקודה אירונית-
מיכאל גורבצ"וב , האיש שהביא את השינוי שגרם להתפרקות ברה"מ היה בן טיפוחיו
של סוסלוב. סוסלוב הולך שולל ע"י גורבצ"וב וחשב שהוא מחזיק בדעות כמוהו.
כך שבפועל ניתן לומר כי סוסלוב סייע לתהליך שהוא עצמו היה גדול המתנגדים לו.
אני מפרסם את המאמר בנובמבר כי זה חודש הולדתו של סוסלוב, לא הייתי בליטא אבל אני מנחש כי הם לא יציינו את החודש הזה, יתכן שהם יבחרו לציין דווקא את חודש ינואר כי זה חודש פטירתו של סוסלוב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה