יום שבת, 19 בדצמבר 2009

משבר 1929

הקדמה- לפני שנה התחולל משבר כלכלי בעולם.
המשבר התבטא בנפילות שערים בבורסות העולם, סגירת חברות , פיטורי עובדים וכדומה.
מבלי לזלזל בתוצאות העגומות של המשבר אני אתייחס במאמר הזה למשבר הגדול של 1929.
ישנן נקודות דומות בין המשברים ונקודות שונות.
אני אסביר את הדברים בקצרה וללא מונחים כלכליים מעמיקים.
המשבר של 1929 היה המשבר הגדול ביותר שהיה עד כה.
המשבר נגרם כתוצאה מירידת שערים בבורסה בארה"ב.
ירידת שערים תלולה הביאה לכך שאנשים התרוששו ואיבדו חסכונות של עשרות שנים,
חברות פשטו רגל וכתוצאה מכך עשרות מיליוני אנשים פוטרו.
הדבר השפיעה גם על עשרות מיליוני אנשים נוספים בתגובת שרשרת.
ארה"ב ובעקבותיה העולם כולו שקע במיתון.
רמת החיים ירדה וגם ברי המזל שהועסקו בעבודה נאלצו לקצץ רבות משכרם.
כל זה בהסבר קצר וללא מונחים כלכליים.
המשבר הזה היה אחד הגורמים למלחמת העולם השנייה על כל המשתמע מכך.
גרמניה הייתה עוד לפני המשבר במצב כלכלי גרוע וסבלה מאינפלציה גבוהה
המשבר החריף פגע בה קשות והביא לאבטלה גבוהה.
ברור שבמצב כזה הקרקע הייתה נוחה לעליית מפלגה לאומנית שהאשימה זרים וכמובן
גם את היהודים במצב הכלכלי הנורא.
היטלר הבטיח פתרון מהיר לאבטלה וענישת האחראים למשבר.
זה כמובן סחף את ההמונים שראו בעיניים כלות את המצב הכלכלי הטוב יחסית של היהודים.
ומכיוון שהיהודים באופן מסורתי היו מעורבים במסחר בבורסה הרי קל היה לקבל את "אשמתם"
לנפילת הבורסה ולייחס לכך מזימה יהודית להשתלט על העולם.
במקרה הזה היטלר גם קיים.
הלאמת רכוש של קומונסטים,יהודים ושאר מתנגדי המשטר נתנה להיטלר בסיס נוח
יותר להתחלת הקמת הצבא האדיר שתכנן להקים.
הקמת הצבא הביאה לחיסול האבטלה וגרמניה יצאה לדרך חדשה כאשר ההמונים מלוכדים
סביב המנהיג שהוציא את המדינה מהבוץ הכלכלי כפי שהבטיח.
המצב הכלכלי השפיע גם על השותפה של היטלר במלחמה העתידית- יפאן.
יפאן היא אי חסר משאבים התלוי ביבוא של חומרי גלם מבחוץ.
בזמן המשבר הכלכלי צמצמו מדינות המערב את היבוא שלהן כך ממדינות אחרות
כך שיפאן כמדינה שמייצאת הרבה סחורות נפגעה מכך קשות.
היפאנים החליטו לקחת בכוח את מה שאינם מסוגלים לייבא.
במשך עשר שנים עד פריצת המלחמה המצב הכלכלי בעולם השתפר אך במעט ואנשים
התרגלו לחיות ברמת חיים נמוכה.
למעשה המלחמה היא זו שהוציאה את העולם מהמיתון.
אחרי המלחמה כאשר אירופה הייתה לגל חורבות שיקמו האמריקאים את אירופה במה שנודע
בשם תוכנית מרשל על שם שר החוץ האמריקאי שהגה את התוכנית.
החשש היה שאם לא ישקמו את אירופה יהיה חשש של גל נוסף של לאומנות ושנאת זרים
שיביא למלחמה נוספת.
קל לסחוף אנשים שמצבם רע.
הלקח הכלכלי שנלמד מהמשבר היה לנהוג במדיניות של פיזור הון וסיכון על פני מספר תחומים
כך שבשעת משבר לא תהייה נפילה תלולה כפי שקרה ב 1929.
המשבר האחרון אכן לא היה חריף כמו בשנת 1929 כתוצאה מהמדיניות הזו וזאת מבלי לזלזל

באותם הנפגעים של המשבר הנוכחי.

לסיום נקודה אישית בקשר למשבר של 1929:
סבתא שלי עלתה עם משפחתה באמצע שנות ה 20 של המאה ה 20 מלטבייה.
בארץ ישראל היא פגשה את סבא שלי, התחתנה איתו ונולד אבא שלי ב 1928.
המשבר של 1929 פגע קשה בעסקי המשפחה.
סבא רבה שלי (אביה של הסבתא) חזר עם משפחתו ללטבייה לצורך שיקום העסקים.
ביתו , הסבתא שלי, חזרה איתו ואילו בעלה (סבא שלי) סירב לחזור וסירב שהיא תיקח את התינוק
(אבא שלי) איתה. היא חזרה ללא התינוק.
המשפחה לא הספיקה לחזור לארץ בזמן וסבתא שלי וכל משפחתה נשלחו למחנות ההשמדה.

2 comments:

  1. אכן סיפור מרתק

    השבמחק
  2. אילו תעצומות נפש היו לסבא שלך להישאר בארץ כשאשתו
    נוסעת.
    תודה על הסיפור האישי.
    ניר

    השבמחק