יום שבת, 20 בפברואר 2010

חודש אדר ועיבור השנה

מאמר של שאול נעים והערה שלי בסוף:
בשיר פורים: מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?
ובכן פורים לא יבוא פעמיים בשבוע,אבל אדר יבוא לעיתים פעמיים בשנה. למה ומדוע?
השנה העברית מבוססת על שנת הירח שהיא בת 354 ימים.
כלומר בכל שנה יש הפרש בן 11 ימים ,בין שנת השמש לבין שנת הירח (השנה העברית).
על מנת למנוע מצב בו חגי ישראל יוחגו כל פעם בעונה אחרת של השנה קבעו חכמי ישראל
את לוח עיבור השנה:בכל מחזור בן 19 שנה ,יהיו 7 שנים ובהם חודש אדר נוסף: אדר ב'.
בשנה השלישית, בשנה הששית,בשנה השמינית, בשנה האחת עשרה,בשנה הארבע עשרה,
בשנה השבע עשרה,בשנה התשע עשרה.
בקיצור: גו"ח, אדז"ט.
איך נדע מתי תהא שנה מעוברת? לרוב האנשים זה כמו סינית מדוברת.
בעצם העניין מאד פשוט.למשל נקח את השנה הנוכחית התש"ע= 5770 לבריאה.
נחלק 5770 ל19 נקבל 303 ושארית 13.
משמע עד היום היו 303 מחזורי עיבור ואנו בשנה ה13.מכאן ששנה זו אינה מעוברת.
שנת התשל"ח= 5738 נחלק ל19 נקבל בדיוק 302.אין שארית, משמע אנו בשנה ה19
וזו שנה מעוברת.
האם זה שימושי לדעת אם שנה הבאה תהא מעוברת ?
בעת תכנון שנת לימודים אקדמאית, מבחנים וכו" חשוב לדעת וכן בעת תכנון חופשות
בחג הפסח למשל.בשנה רגילה פסח יחול בחודש מרץ.בשנה מעוברת הוא יחול באפריל.

למעשה שנת השמש היא בת 365 יום ושש שעות.לכן בכל 4 שנים מוסיפים יום אחד
ה29 לפברואר. וזאת בכל ארבע שנים המתחלקות ל4 ללא שארית: 2008,2012.

המוסלמים שגם לוח השנה שלהם מבוסס על שנת הירח לא השכילו לתכנן כראוי
ןלכן חגיהם חלים כל פעם במועד אחר של השנה.
בכל כ33 שנים קלנדריות להם יש 34 שנים.

הערה שלי:
חודש יולי נקרא על שם יוליוס קיסר שציווה שהחודש יהיה 31 ימים.
כאשר היה זמן שלטונו של אוגוסטוס הקיסר הוא פעל גם כן בנושא לוח השנה.
הוא קרא לחודש הצמוד ליולי בשם אוגוסט וציווה שהחודש יהיה גם כן 31 ימים.
כאשר באו המדענים והסבירו לו שחשוב לשמור את מסגרת הימים בשנה
ציווה אוגוסטוס להוריד יום אחד מהחודש השני בשנה וזו הסיבה ל28 ימים של פברואר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה