האם סכר אסוואן משפיע על האקלים בישראל? \בועז דיין

הקדמה:
סכר אסואן הינו הפרוייקט המזוהה ביותר עם מצריים המודרנית.
הקמת הסכר נועדה במקור לאגירת מיים לשימוש האוכלוסייה המצרית
ההולכת וגדלה.
המאמר שאני אביא בהמשך נכתב ע"י
בועז דיין ופורסם באתר מזג באויר בישראל
המאמר עוסק בנקודה שלא מרבים לדבר עליה והיא השפעת הסכר על מזג האוויר.
אבל לפני זה מספר דברים בקצרה על הסכר עצמו.
למעשה קיימים שני סכרים.
הסכר הקטן, או הסכר הנמוך הוקם בסוף המאה ה 19, תחילת המאה ה 20.
הסכר הגדול או הסכר הגבוהה הוקם בשנות ה 50 ו ה 60 של המאה ה .20
פתגם מצרי ישן אומר כי "מצריים היא מתנת הנילוס".
אכן הנילוס הוא עורק החיים של מצריים העתיקה והמודרנית.
מכאן החשיבות הרבה של אגירת המיים המבוצעת בפרוייקט סכר אסואן.
הקמת הסכר שימשה גם כזרז למלחמת סיני.
כאשר ארה"ב סירבה לממן את הקמת הסכר הכריז נאצר על הלאמת תעלת סואץ
באומרו כי ההכנסות מהתעלה יממנו את הקמת הסכר.
בריטניה וצרפת ביקשו למנוע את הלאמת התעלה וברית בינהן לבין ישראל
הביאה למתקפה על מצריים וכן הלאה.
הקמת הסכר הגדול אומנם הביאה הביאה לכמות מיים עצומה
אבל גם חשפה את מצריים לחורבן אם יפגע הסכר.
כמות המיים האדירה שעלולה לשטוף את מצריים
במידה ויפגע הסכר צפוייה לגרום למליוני הרוגים ולחורבן מוחלט
ניתן לציין 3 פעמים שבהם הסכר עמד במרכז התבטאויות ישראליות:
בשנת 2001 איים ליברמן כי במידת הצורך ישראל תפציץ את סכר אסואן.
המצרים לא שכחו עד היום לליברמן את ההתבטאות הזו.
זו ההתבטאות המוכרת לכולם.
עוד שתי התבטאויות שלא נחשפו היו:
בשנת 1980 , כאשר יגאל אלון בראיון סמוך למותו אמר כי פיצוץ גשר אסואן יעיל יותר מאשר הפצצות על מצריים
התבטאות זו צונזרה היות וישראל ומצריים חתמו על הסכם שלום.
בשנת 1973 בזמן המלחמה , לפי הפרסומים, חימשה ישראל טילי יריחו בנשק גרעיני , כאשר אחד היעדים היה סכר אסואן.
ישראל הודיעה לארה"ב כי במידת הצורך תושמד מצריים ע"י פיצוץ הסכר.
הדבר הובא לידיעתו של סאדאת והיה אחד הגורמים שהביאו להכרה כי מצריים אינה יכולה
להשמיד את ישראל.

הינה המאמר של בועז דיין:
רקע
אסוואן היא ישוב במצרים הממוקמת בעמק הדלתה.נהר הנילוס העובר במצרים.מקורו בהרי אתיופה,הוא זורם גם באוגנדה זאיר וקניה ונישפך באזור הדלתה במצרים לעבר הים התיכון.
בעונת הקיץ עם המסת השלגים המאסיבית בהרי אתיופה הנהר היה עולה על גדותיו ומציף שטחי חקלאות רבים במצריים.אורכו של הנילוס הוא כ-6700 ק"מ והוא זורם מדרום לצפון.אזור זה היינו אזור מדברי וחם ומי הנילוס שנישפכו לים התיכון היו חמים מטמפרטורת מי הים התיכון.כמויות המים שזרמו לים התיכון היו עצומות.לפני הקמת הסכר זרמו לעבר הים התיכון כ-35 מיליארד מטר מעוקב ולאחר הקמת הסכר זורמים כיום רק 3.5 מיליארד מטר מעוקב של מים.בנוסף לפני הקמת הסכר חופי ישראל נהנו מכמויות גדולות של חול שהגיעה ממצרים.מאז הקמת הסכר כמויות חול אילו ירדו באופן משמעותי וקיים היום מחסור בחופי ישראל.
אקלים בישראל מושפע מאוד מהים התיכון.רוב המשקעים בארץ יורדים כתוצאה מהגעת שקעים הנעים לאורך הים התיכון ומשפיעים על אזורינו.סכר אסוואן שניבנה בשנות ה-70 והסתיים בשנת 1976 היווה חשש לשינויים אקלימיים בתפרוסת הגשמים בישראל.אך לא כך הוא הדבר.חום מי הים הוא גורם מסויים הקובע את כמות המשקעים,ככול שהים חם יותר הפוטנציאל למשקעים גדול יותר-התנאי הוא שיעבור אוויר קר מעל הים.בלי האוויר הקר הזה,אפיק רום,לא ירד גשם.השינוי בכמות מי נילוס החמים שהוזרמו לעבר הים התיכון משמעותם הייתה פגיעה בכמות המים החמים שמגיעה בעיקר לאזור הצפון ואזור לבנון.אולם יש לקחת בחשבון שמערכות הגשם באזורינו להבדיל בהמערכות המתפתחות באוקיינוסים כגון ההוריקנים,אינם מושפעות ישירות מטמפרטורת מי הים אלה מגושי האוויר החמים והקרים העומדים זה מול זה באזורינו.
אוויר קר מאוד החודר בשכבות הגבוהות מאירופה לעבר מרכז הים התיכון הוא בעצם הגורם העיקרי להתפתחות שקע ברומטרי פעיל באזור זה.תנועתו מזרחה של אותו אפיק רום מביאה להתקדמות מזרחה של השקע הברומטריועימה המשקעים גם לאזורינו.ישראל מצויה בין שני מערכות אקלים,מצפון אקלים ממוזג וקר ומדרום אקלים מדברי.עיקר הגשמים המגיעים לישראל הם ממערכות צפוניות שמדרימות במהלך החורף עקב שינויים עונתיים.טמפרטורת הים משפיעה על המשקעים באזורינו בעיקר בתחילת העונה כאשר טמפרטורת המים עדיין חמה.בהמשך החורף הטמפרטורה הממוצעת של מי הים התיכון יורדת אך כמויות הגשמים הממוצעות עולות וזה הודות להדרמה משמעותית של אפיקי הרום באזורינו.
זרימות הים בחורף+מערכות המרכזיות : רוב הגשמים בישראל יורדים כתוצאה משקעים קפריסאים. שקע קפרסאי ניקרא לשקע הממוקם באזור קפריסין-מכאן שמו.הרוחות הם בעוצמה רבה עד 70-80 קמ"ש מלווה בגשמים עזים ולפעמים גם שלג בהרים.זרימות בים: בקיץ
בקיץ מצוי האפיק עונתי,אפיק פרסי,באזורינו הרוחות הם בד"כ מערביות.חוסר המשקעים בעונה זו נובע ממערכת סינופטית של רכס רום המונע התפתחות עננות באזורינו למרות הזרימות המערביות וטמפרטורת המים הגבוהה יחסית בעונה זו (עד 30 מעלות צלזיוס).הלחות הרבה כתוצאה מרוחות אילו מורגשת בעיקר בחוף.הרוחות המערביות הללו בעצם "מסיעות" את מי הים ממרכז הים התיכון לעבר אזורינו. הזרימה היא מערבית עד שהיא ניתקלת בחוף..אין ברירה והזרימות נעשות דרומיות כלומר המים נעים מדרום לצפון באזורינו בסיבוב מעגלי בחזרה למרכז הים התיכון מאזור טורקיה.במצב מעין זה תהיה השפעה רבה למים החודרים לאזור הים התיכון מהנילוס.הזרימות גם כך דרומיות באזור החוף וכן שיא הזרימה היא בעונה זו של השנה ולאו דווקא בחורף.הבעיה היחידה היא שבעונת הקיץ לא יורדים משקעים באזורינו.
בחורף: המצב במיוחד בסערות הפוך.רוב הזרימות מערביות/צפון מערביות כיוון הזרימה מתהפך והופך מצפון לדרום.כמו כן בחורף יורדים שלגים כבדים בהרי אתיופה וזרימת הנילוס חלשה ביותר ביחס לעונה זו.סכר אסוואן שהוקם לא הביא לשינוי כולשהו בחורף כי הרי הזרימות באזורינו הם בעלות רכיב צפון מערבי מובהק.
בחורף 1991/2 לדוגמא הים היה גועש וסוער.הים "ניצבע" בצבע חום כתוצאה מהגלים והמערבולות.גלים בגובה 4-6 מטרים ניצפו בכול חופי ישראל. טמפ הים ירדה אז באופן ניכר:בחופי חיפה נימדדו 11.0 מ"צ במרכז ובדרום 12-13 מ"צ בלבד כאשר הממוצע בחורף הוא 16-17 מ"צ.ולמרות טמפרטורות הים התיכון הנמוכות מאוד שנירשמו בחורף זה,חורף זה הוא אחד הגשומים והסוערים ביותר שידעה המדינה בעיקר בצפון ובמרכז.דוגמא נוספת שבה ניתן להבין מדוע טמפרטורת הים התיכון באזורינו אינה משפיעה על כמויות המקעים באופן מוחלט.קיץ 1998 היה החם ביותר בישראל מאז תחילת המדידות,טמפ הים התיכון בחופי ישראל הגיעה לשיא של 31.6 מ"צ.בחורף 1997/8 היה מזג אוויר גשום בעיקר בצפון בעוד במרכז ובדרום כמויות המשקעים היו מתחת לממוצע באופן בולט וירדו רק 80% מהממוצע השנתי.אפקט החממהבשני העשורים האחרונים חלה התחממות משמעותית גלובלית ואנו מרגישים אותה גם בישראל.במהלך ה-12 השנים האחרונות הקיץ באזורינוהפך לקיץ חם יותר עם טמפרטורות גבוהות מהרגיל באופן קבוע.גם טמפרטורת מי הים התיכון בעיקר במזרח הים התיכון עלתה.בעוד שבשנות ה-80 טמפרטורת המים הממוצעת בחופי ישראל בקיץ הגיעה לכ-28.0 מעלות.כיום הטמפרטורות מגיעות מידי קיץ לכ-30 מעלות.שינוי זה והתחממות זו "מבטלים" כליל את השפעת סכר אסוואן שנידמה היה שגורם להתקררות מי הים באזורינו.למרות התחממות מי הים באופן די בולט כמויות המשקעים ב-20 השנה האחרונות לא השתנו בצורה דרמטית באף אחד מאזורי הארץ.
השינויים האקלימיים באזורינו באים לידי ביטוי בקיץ ע"י טמפרטורות גבוהות יותר ובחורף מאירועי גשם קיצוניים יותר בעיקר בתחילת העונה באזור החוף וזאת הודות למי הים החמים.בדרום לעומת זאת התמעטו בצורה בולטת אירועי אפיק מים סוף פעיל בעיקר בעשור האחרון (משנת 1995).החשש העיקרי הוא משינויים אקלימיים גלובליים והצפנת המדבר באזורינו שעשויה לפגוע בעיקר בכמויות המשקעים בצפון הארץ.באם בממוצע ארצי כמויות הגשמים ירדו בכ-20% נניח.בב"ש שבה יורדים כ-210 מ"מ בממוצע עונתי ירדו כ-170 מ"מ.אך בצפון ירידה זו תהיה משמעותית הרבה יותר.במצפה חרשים בגליל הממוצע כיום הוא כ-900 מ"מ.ירידה של כ-20% משמעותה שירדו באזור זה "רק" 720 מ"מ.וזה החשש האמיתי איתו אנו צפויים להיתקל.


ניתן להיכנס מכאן לאתר של בועז דיין "מזג האוויר בישראל"