יום שני, 11 באפריל 2011

בזמן שכולם משבחים את כיפת ברזל \אורי גנני

ראיון שובר שתיקה בתכנית "העולם הבוקר" בערוץ 2 על עובדות, שמערכת הביטחון , הפוליטיקאים ורובה של התיקשורת אינם מספרים לנו ( אולי מרוב אופוריה ! ).
http://reshet.ynet.co.il/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,182989/

באופן טבעי ראיון בטלויזיה ( ועוד בשעות הבוקר! ) קצר ואינו מתמצת את הנושא.

להלן כמה נקודות שכדאי להדגיש :

1. מערכת הלייזר פועלת במהירות האור כך שעל כל פצמ"ר, פגז, טיל או רקטה ולו המהירים ביותר, היא ננעלת ושורפת את הראש הקרבי ( רש"ק) שלו. ( משל לנמר התופס את טרפו ואינו עוזב אותו עד שהוא גמור ) יש לזה גם יתרון ייחודי , במקרה שהרש"ק אינו קונבנציונלי. כשיפגע בו טיל מיירט כמו "כיפת ברזל" החומר עלול להתפזר מעל ישוב עם כל ההשלכות.

2. בקונספציה של יירוט באמצעות טילים, יידרש פיתוח מתמיד( כלומר השקעת משאבים וזמן ) של המערכת כדי להתאים אותה לשיפורים שהאויב עורך בטילים והרקטות שלו ( ראה דוגמת חץ 2, 3 ... ). מערכות הלייזר הן הנשק העתידי, שגם הוא עשוי להידרש לשיפורים והתאמות אולם לא באותו הקצב ואותם משאבים.

3. במידה ומדינת ישראל תרצה להכין מיירטי "כיפת ברזל" כנגד האיומים הפוטנציאליים במקרה של מלחמה, גם בעלות של 40,000$ ליח' המוטית ,כנראה כלפי מטה, לא יספיק כל תקציב המדינה.

במידה ותכין כמות הרבה יותר קטנה, עליה מדובר, הרי שבמקרה של מלחמה ישנו סיכוי סביר , שמהר מאד ייגמר המלאי עם כל ההשלכות של הפקרת העורף ללא הגנה תוך כדי לחימה...

4. ל"זריקה לפח" של המערכת ( "נאוטילוס" ) שפותחה ונוסתה ושל טכנולוגיית העתיד של יירוט באמצעות מערכות הלייזר, תהיה השלכה של פיגור עתידי, כשמדינת ישראל מתי שהוא תחליט בכ"ז ל"קפוץ" טכנולוגית ...

אורי גנני

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה